שטאנג בניה והנדסה בע"מ נ' עיריית קריית שמונה ואח'

החלטה

לפני בקשה מטעם הנתבעים (להלן: "המבקשים") להעביר את הדיון בתביעה לבית משפט מחוזי בנצרת, בהתאם לתקנה 3 (א) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד – 1984 (להלן:
"תקסד"א").

2.התובעת (להלן: "המשיבה") הינה חברה העוסקת בפיתוח תשתיות וכבישים, מים וביוב וכן בעבודות הנדסה בתחום האזרחי.

המבקשת 1 היא עיריית קריית שמונה ומבקש 2 הינו ראש העיריה במבקשת 1.

עסקינן בתובענה כספית על סך 8,495,495 ₪ שעניינה תשלום חוב בגין עבודות שביצעה המשיבה ברח' הירדן וברח' אליעזר פרי בקריית שמונה.

בכתב התביעה נטען כי במחצית הראשונה של שנת 2010 פרסמה החברה למשק וכלכלה של השלטון המקומי בע"מ מכרז לביצוע עבודות כבישים פיתוח ותשתיות פת/2/2010 ברשויות המקומיות ולגופים ציבוריים במחוזות צפון, שרון, מרכז, ירושלים, דרום ואילת.

ביום 16.5.2010 נשלחה למשיבה הודעת זכיה לפיה הצעתה נקבעה כזוכה במכרז לביצוע העבודות נשוא המכרז במחוז צפון פרק ב' ופרק ג', מחוז שרון פרק ג' ובפרק ד' ומחוז ד'2.

3.המבקשים טוענים כי לטענת המשיבה בכתב התביעה, קיימת סמכות מקומית לבימ"ש מחוזי בת"א "לאור תנית ההסכם, בדבר סמכות שיפוט ייחודית" (סעיף 51 לכתב התביעה), אך מעיון בחוזה ההתקשרות וביתר המסמכים, עליהם נסמכת התביעה, לא נמצא כל זכר, לאמור לעיל. לפיכך, המבקשים מפנים את ביהמ"ש לתקנה 3 (א) לתקסד"א וטוענים כי ביהמ"ש המוסמך הינו בנצרת הואיל ומקום מגוריו של מבקש 2 בקרית שמונה, מבקשת 1 הינה עיריית קריית שמונה, ההסכם נחתם בקריית שמונה, המקום שנועד לקיום ההתחייבות היה בקריית שמונה, מקום מסירת הנכס היה בקריית שמונה, מקום המעשה ו/או המחדל הינו בקריית שמונה.

עוד טוענים המבקשים כי אף אם יקבע שקיימת תניית שיפוט ייחודית, לא ניתן לגרור את מבקש 2 עפ"י תקנה 3 (ב) לתקסד"א כך שלכל הפחות, לבימ"ש זה אין סמכות מקומית בנוגע למבקש 2 .

4.מנגד, המשיבה מפנה לסעיף 1 לחוזה ההתקשרות מיום 8.10.10 (נספח א' לבקשה) לפיו:

"הרשות המזמינה מזמינה בזאת מהקבלן ביצוע העבודות המפורטות בחוזה זה, על פי מסמכי המכרז ותנאי ההתקשרות הרצ"ב כחלק בלתי נפרד מחוזה זה (להלן: "הפרוייקט"). כן מפנה המשיבה לסעיף 74 בעמ' 86 למסמכי המכרז ותנאי ההתקשרות לפיו :"סמכות השיפוט לגבי כל דבר וענין הנובעים מחוזה זה תהא לבתי המשפט המוסמכים בעיר תל אביב-יפו בלבד" (נספח א' לתגובה) וטוענת כי על פיו נקבעה סמכות שיפוט ייחודית ובלעדית לבימ"ש זה וחזקה שהמבקשים יודעים את תנאיו.

המשיבה טוענת כי היות שחוזה ההתקשרות אימץ את מסמכי המכרז כחלק בלתי נפרד מחוזה ההתקשרות, כמו גם העובדה שעצם ההתקשרות בין הצדדים על תנאיה הינם פועל יוצא ונובעים ממסמכי המכרז כולם ומהסכם המסגרת בפרט, הרי שהסמכות המקומית לדון במחלוקות בין הצדדים בנוגע להתקשרות וליישומה ושל חובותיהם הכספיים של המבקשים למשיבה בגין התקשרות זו, הינה לבימ"ש זה.

עוד טוענת המשיבה כי נוכח תניית השיפוט הייחודית ומכוח הוראות תקנה 3 (ב) לתקסד"א הרי שלביהמ"ש זה סמכות מקומית גם בכל הנוגע למבקש 2.

5.בתשובה לתגובה מוסיפים המבקשים וטוענים כי לנוכח טענות המשיבה בכתב התביעה והמסמכים שצורפו לו, המשיבה אינה רשאית כעת לטעון לתניית שיפוט על סמך מסמכים חדשים שלא צורפו לכתב התביעה. יתר על כן, המסמך בו מצוינת כביכול תניית השיפוט אינו חתום ואין כל תימוכין לעצם מהותו והקשרו העובדתי, באמצעות תצהיר.

6.לאחר שעיינתי בטיעוני הצדדים, הגעתי למסקנה ולפיה יש מקום להורות על העברת התובענה לבימ"ש המחוזי בנצרת.

המשיבה מציינת בסעיף 51 לכתב התביעה כי לבית משפט זה הסמכות המקומית נוכח תנייה בדבר סמכות שיפוט ייחודית, אך כתב התביעה אינו מניח תשתית כלשהיא לקיומה של תנייה זו.

המשיבה צירפה לכתב התביעה רק את התנאים הכלליים של המכרז ולא צורף מסמך כלשהו בו מצוינת תניית השיפוט.

אמנם בתגובה לבקשה המשיבה מפנה לסעיף 74 בעמ' 86 למסמכי המכרז ומצרפת עמוד זה, בנפרד וללא חתימה כלשהי, כנספח לתגובה אך לא ניתן להסתפק בכך לצורך ביסוס הטענה בנוגע לסמכות שיפוט מקומית.